<h1>תניא רבתי סימן ל"ז</h1>
<h2>דף כט:</h2>
ראש חדש טבת שחל להיות בחול מוציאים שתי ספרי תורות. וקורין שלשה בני אדם בראש חדש, ואחד בחנוכה. לפי שראש חדש עיקר דתדיר הוא. ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. והרביעי הקורא של חנוכה קורא נשיאו של יום כולו. וראש חדש טבת שחל להיות בשבת מוציאין שלשה ספרי תורות. וקורין ששה בסדרו של יום. והשביעי קורא בשל ראש חדש. ומפטיר קורא בשל חנוכה ומפטירין בשל חנוכה, כך מצאתי בשם רבינו שלמה ז"ל. ובשם רבינו ישעיה ז"ל. וכן מצאתי בשם רב נטרונאי גאון ז"ל שמפטירין בשל חנוכה. והטעם לפי שבאה לפרקים. ועוד פרסומי ניסא עדיף. ויש אומרים שמפטירין בשל ראש חדש. דאמרינן אין משגיחין בחנוכה כל עיקר. ובמסכת סופרים אמרינן שאל ר' יצחק סחורא את ר' יצחק נפחא. ראש חדש טבת שחל להיות בשבת קורין ביום כלות משה. ומפטיר בשבת וראש חדש. אלא מדתנן ובראשי חדשים. ובראשי חדשיכם. ואמרינן דמפטירין מדי חדש בחדשו דהיינו ראש חדש ושבת. ואילו בחנוכה לא קאמר. ומסתברא דבשל חנוכה מפטירין, שהרי כשיבוא ראש חדש בשבת מפטירין בשל ר"ח. ודוחין הפטרת פרשת היום. לפי שראש חדש הוא לפרקים וכדי לעשות לו היכר. כמו כן בשבת ור"ח [וחנוכה]. לפי שחנוכה בא לפרקים. תדחה הפטרת פרשת היום ופרשת ראש חדש ומפטירין בחנוכה. ועוד שהרי המפטיר קורא בתורה בשל חנוכה וצריך שיפטיר מעין מה שקרא בתורה. וכן מנהגנו להפטיר בשל חנוכה.
<h2>דף ל:</h2>
לאחר קריאת ההלל אומר קדיש עד לעילא, ומוציאין ספר תורה וקורין בו שלשה בני אדם. אין פוחתים מהם ואין מוסיפין עליהן, וקורין בפרשת נשא בנשיאים. מצאתי בשם רבינו שלמה ז"ל. מה ראו לקרות בחנוכה בנשיאים בחנוכת המזבח. לפי שעמד משה רבינו בהר מאה ועשרים יום וירד בעשרה בתשרי ונתבשר סלחתי ביום הכפורים. ובו ביום נאמר ועשו לי מקדש. וידעו כל ישראל שמחל להם הקב"ה ושמחו במלאכת המשכן ועשו אותה בזריזות. דאמר רב שמואל בר נחמני בשלשה חדשים עשו המשכן וכל כליו. תשרי ומרחשון, ובכ"ה בכסליו גמרוה. תנחומא מהו [מאד] עמקו מחשבותיך עלינו. אמר רבי חנינא בכ"ה בכסליו נגמרה מלאכת המשכן. ונעשה מקופל עד אחד בניסן. וכל זמן שהיה מקופל היו מלמלמים על משה למה לא הוקם המשכן מיד שמא שום דופי אירע בו. והקב"ה חישב לעכב שמחת המשכן לחדש שנולד בו יצחק. בא אחד בניסן והוקם ולא לימלם עוד אדם על משה. ומעתה הפסיד כסליו שנגמרה בו המלאכה. אמר הקב"ה עלי לשלם לו. ושלם לו חנוכת בית חשמונאי. זה הוא סדר הקריאות לכל ימי חנוכה יום ראשון. כהן קורא ויהי ביום כלות. לוי קורא ויאמר ה' אל משה קח מאתם. ישראל קורא נשיא ראשון כולו. יום שני, כהן ולוי קורין נשיא שני. וישראל קורא נשיא שלישי. יום שלישי, כהן ולוי קורין נשיא שלישי. וישראל קורא נשיא רביעי. וכן בכל יום ויום קורין שנים בנשיא שהוא עיקרו של יום. ושלישי קורא בנשיא שלאחריו. וביום שמיני מתחילים בנשיא שמיני ומשלימים כל הפרשה. ויש נוהגים להתחיל פרשת בהעלותך וקורין בה פסקא ראשונה שהיא פרשת הנרות. כן כתב בעל עשרת הדברות ז"ל.
